שורשי חוויית האותנטיות

בהלת הביטוי האישי בעולם

היכולת להתבטא באופן אישי מתחילה כבר בגיל ינקות. אנחנו בוכים ,מבקשים עבורינו, צריכים דבר מה, נזקקים לשני ומבקשים את עזרתו ונוכחותו.  כאשר מול הבקשה פוגשים בהלה ממנה או חוסר אונים,  חויית הביטוי האישי של תינוק קטן וזקוק מתחילה את דרכה בעולם כמבוהל ומבהיל .

מה קורה לאחר כשאני מבטאת את עצמי ואת צרכיי? למה "אני גורמת" כשאני מבקשת? מה קורה לאמא כשאני צריכה? שאלות כאלה ודומות להן הולכות ומעסיקות את הפעוט הקטן שגדל, והוא מפתח מנגנוני בדיקה חיצוניים. אלוף בבדיקת תגובות סביבתיות שמהן הוא מסיק על עצמו ועל הלגיטימיות של עצמו בעולם. זוהי דרך התקשורת המתפתחת בינו לעולם. מיקומו בחיים .ה"חוץ" מעיד עליי ויודע עליי ואני מתאימה את עצמי על פיו.

אבא ואמא,תרבות הבית, הסביבה והנחות היסוד שנרקמות מכל אלה,כולם שותפים לתהליך הפנימי והפסיכולוגי של בן האנוש הצומח בעולם.  

בבית שבו התקשורת הבינאישית פחות מפותחת, או שמתקיימת נוקשות בדרכי החינוך ,או האם חסרה הבנות אמהיות רגשיות ,הליגיטימציה לרצון האישי, לצרכים האישיים ולביטויים בעולם אינה מתקיימת . רצונותיי וצרכיי אינם לגיטימיים ואני חייב להיות על המשמר ולהבין מה כן רצוי ומתי אני טוב וחזק ושווה.

מהמקום הזה , מחפשים את מה שכן לגיטימי. את מה שכן משמח את אבא ואמא , את מה שכן מעורר בהם גאווה. עצמאות, יכולות עשייה וחכמה הופכים להיות מדדים ותנאים לערך עצמי כראויי, אהוב ושווה. אני נרתם למאמץ ולהשקעה הזו ולומד את ערכי התפוקתי היכול החכם והעצמאי . כביכול.

בגיל ההתבגרות , העת בה האינדיווידואל  מתגבש לעצמיותו הנפרדת, לזהותו האישית,בעת הזו, בה מתרחשת הבנה עמוקה לא מודעת של הסתירה בין חוסר הבטחון האישי להיות אני לבין התגבשות האני בשיא עוצמתו, יכול להתקיים כעס גדול או ויתור גדול של האדם על עצמו . התלות בסביבה מתחזקת והערך העצמי ואופן הביטוי העצמי מתקיים כמבין, חכם ,מלמד או מנהל .  האדם קיים כחסר את הבנת קיומו האישי. וודאי גם חסר את ביטויו האישי הטבעי בעולם. הוא חסר מעצמו הוא ,אז כיצד יוכל לחיות את עצמו האותנטי?

היכולות מפותחים ולעיתים רבות יוצאי דופן. האינטיליגנציה גבוהה וכן האינטואיציה . יכולות הניתוח וההבנה של צורך ,תהליך וישום  גבוהים מאוד. יכולות עומק ורוחב מניבי תוצאות ממשיות ומשמעותיות.

עם זאת, קיים אי שקט פנימי וחוויית חוסר לא מובנת.

הבוגר שגדל להיות מבין כל כך אך לא מבין את עצמו, יכול כל כך אך לא יכול לחיות אותו ,עושה המון דברים משמעותיים אך לא חווה משמעות , זוכה למעשה לפיתוח קריירה מוצלחת , משפחה וסטטוס אך הוא מסתובב בעולם בתחושה עמוקה של חיפוש וצורך גדול לגלות אמת אישית.

בדרך כלל ערוציי החיפוש אחר השקט הפנימי  חיצוניים. לימודים, סדנאות, שינוי קריירה ,תרומה חברתית ונסיונות רבים ומגוונים לביטוי אישי ולחוויית חיבור ושלווה. אך האדם חסר את הקול המקורי ,שלו עם עצמו ,פנימי , מחובר ,ער ומודע ,החי כשלם פנימי בחיצוני.

מוזיקה בכל צורותיה (ניגון, שירה,הקשבה) מאפשרת לאדם חיבור לקול הפנימי הנסתר מעצמו , מאפשרת את אותה חוויית חיבור פנימי מהותי נכסף, אך לא מודע, ולכן עדיין מוגדר ומשויך לתפיסה של שמחה בכישרון מוזיקלי או בתפיסה המשייכת את הכוחות למוזיקה ולא להשפעתה וכוחה בתהליך המסע הפנימי של אדם בחייו. המודעות לזאת בעולם בחיתוליה ולשמחתי כבר קיימים מחקרים הבודקים את השפעת המוזיקה בתהליכי ריפוי גוף ונפש.

הכמיהה העמוקה לחוות את העולם כשאתה חלק אותנטי ממנו , חופשי וזורם טבעי, שייך כקיים ולא כיודע או מלמד או מנהל,או מוכשר , שייך מעצם היותך מי שאתה ולא מעצם תפקידך, הכמיהה הזו מנחה ופועמת בתוכך עד שתגיע לנחלה. למקום בו מצאת את מקומך בעולם מתוך חיבור פנימי וקשר מודע וער אלייך ולאחר. אתה חייב. זוהי משימת חייך . תכליתם. העבודה הכי חשובה שלך בעולם.

במסע הזה קיים פרדוקס עמוק ומתסכל. המענה לנפש הוא החיבור עם עצמי כשהבנת היסוד הנטועה בהכרתך היא – עצמי לא לגיטימי/מבהיל/עוצמתי/מפחיד/לא טוב וכו….

להתמסר לתהליך זה ,דרושים רצון ,אמונה ואומץ . הסכמה להרפות משליטה, להיות בחוסר וודאות  

ולגדל אורך רוח ולהתמסר לתהליך שאינו מנוהל הפעם על ידיך- וזה לא פשוט.

הבהלה מהחיבור עם עצמיותו ה"מבהיל "(או כל דיוק סובייקטיבי אחר) מרחיקה את האדם באופן מוחלט,הגיוני ומוסבר היטב מבחינתו, לאורך חייו הוא פיתח אינסוף מנגנונים של הרחקה מהקשב ותשומת ליבו לקיומו האישי ,והוא ממשיך את מסעו בחיפושים אחר חוויית החיבור בחיים דרך תפקידים , עשייה משמעותית לעולם והתפתחות חיצונית.

המסע האישי והפנימי שלי התגלה לי והתאפשר לי כשגיליתי גוש בשד . מחלה ביטאה את מצוקתי הפנימית ואת צרכיי העמוקים כפי שאני לא ידעתי לעשות. הביטוי האישי שלי ,האותנטי בעולם נחסם ממני כבר מראשית מפגשי עם העולם. ברור שרציתי,כמהתי לכך מבלי לדעת זאת, אך לא משנה מה עשיתי והיכן חיפשתי , לא מצאתי את החיבור הנכסף הזה בחוייתי בעולם.

בבלוג  אשתף הבנות מסיפורי האישי , מתהליך עמוק וארוך בו אני נמצאת בשנים האחרונות, בתקווה שאולי מישהו ירצה ויבחר להתעורר לעצמו ,להבין את צרכיו העמוקים של נפשו ויסכים בליבו לעבור דרך.

צריך אומץ להיות אותנטי בחיים.

לרשותכם תמיד

באהבה

שולי