המחשבות על החיים והחיים עצמם:
האם אתה יכול ומוכן להתבונן בחייך ? לומר בכנות את חווייתך בם?
מהי חוויית חייך עד עתה? האם אתה חווה חיי שמחה ואהבה או חווית חיים של עומס ,לחץ ,דרישה ופספוס?
מה תאמר לעצמך רגע לפני שתיפרד מחייך? האם תרגיש גאווה ותחושה שידעת חיים?שפגשת בם?שעברת דרך? או שמא תחווה חוויית פיספוס והחמצה?
מהי תכליתם? מהי המשמעות האותנטית האישית והייחודית של חייך? האם אתה יודע לאהוב?
האם ביכולתך וברצונך להכיר בבקשתך הפנימית והכנה לחוות את מימוש פוטנציאל חייך בעודך בחיים או שמא חייך חיי ויתור הם….?
כל אלו ועוד , הנן שאלות מהותיות ומשמעותיות אותן כל אחד מוזמן לשאול את עצמו ולהתייחס ללבו ולאמת הפנימית שלו בינו לבין עצמו.
משבר, מהותו טובה היא. כמו החיים עצמם. מהות של זרימה נעימה וטובה ,רכה וחמה. חוויתם מרגשת וממלאת את הלב. מפעימה ומשמחת. מציפה בחום ואהבה. אנחנו מוזמנים להיות בחיים כהווייתם. לא אנחנו עושים אותם. הם קיימים ומופלאים .
זוהי מהות הכל. מהות כל דבר שמתקיים וקיים. זוהי מהותך הטבעית והמקורית . כל מה שאנו לא מכירים במהותו – מעיד על תפיסת חיים החסרה את הכרתה. את הערות לעצמה ולמהותה.
ימים אלו של קורונה , ימי חסד הם. חסד להבחין בין מה שחשבנו שהם החיים לבין מהות החיים עצמם.
כל מה שחיינו כאילו אלו הם החיים – אינו שייך. עובדה. אנחנו לא מתרוצצים בקניות, אנחנו לא בעבודה, אנחנו לא בחופשה, אנחנו לא ממהרים לאן שהוא, או חייבים לעשות דבר מה או בדרך ל…או בתוקף תפקיד מסויים…
ואנחנו חיים ובחיים.
אז מהם החיים אם לא מה שחשבנו שהם החיים?
מהם החיים כשאנחנו לא ממהרים את עצמינו, דוחפים להגיע, מניעים את כולם, מנהלים למטרה מסויימת , דורשים ,מחוייבים …..
מי אנחנו כשאנחנו לא דוחפים לעבר חיים כאילו הם לא נמצאים כעת
מי אנחנו כשאנחנו לא חושבים על, עושים את , יודעים ש, בטוחים כש, צודקים כי, חכמים כ, בעלי ערך בגלל …..
מהם החיים ומהי משמעות חיינו אם וכאשר אנחנו לא עסוקים בלהמציא אותם?להניע לעברם?
הזמן הזה מזמן לכולנו,לכל האנושות בעולם, להתעורר ולהכיר בחיים.
להכיר בשבריריותם. להכיר בעדינותם, להכיר בחוויית חומם כשאנו פשוט מרפים לגלותם ולהיות בם.
ימי קורונה הם מתנה לאנושות כולה. מתנת החיים ולא מתנת המוות.
מתנת ההכרה במה שמתקיים באמת. במהות הטבעית של כל אחד מאיתנו. במהות המקורית של החיים הקיימת ומקיימת אותנו. בזכות להיות בחיים ובזכות לחוות אותם.
לחוות את זרימתם בנו, את חווויית חיבורינו בם, השתייכותנו ללא תנאי ואת מקומנו הקיים.
לחוות את השותפות שלנו בחיים מעם קיומנו. את ההשפעה שיש לכל אחד מאיתנו על העולם כולו -רק מעצם קיומו האישי.
הקורונה משקפת לנו בברור את מקומנו בעולם . את זכות החיים האישית של כל אחד ואת השותפות הגלובלית.
כל אחד שייך לעולם כולו. והעולם כולו הוא כל אחד.
ימי קורונה היא מתנת ההכרה בחיים ובזכות להיות בם ברגישות , בהכרה בזכות הזו ומתוך אחריות אישית הקיימת בהבנת השותפות של כולנו בקיום .
ימי קורונה הם ימי חסד בהם כל אחד ואחת מוזמן להכיר ברצונו לחיות ומהי חווית החיים באמת.
כיצד חיבור אנושי ממלא ומחמם לב, כיצד הרתמות לעזרה והוקרה בה מרגשים , כיצד החוויה הטובה של החיים קיימת בחיבורים ביננו ולא בנפרדות ביננו
כיצד הלב הוא מקור הרגש החום והאהבה והוא המצפן של כולנו.
כיצד כל אחד מאיתנו שמח ומתרגש להרגיש אהוב ולאהוב
כיצד הדברים החשובים באמת, אינם קשורים להגיון ולהוכחה , כי אם לחוויה של חיבור וזרימה.
הנוכחות המתאפשרת בימים אלו מעצם האילוץ להרפות מכל מה שלא משתייך לחוויית החיים במהותם, מזכה אותנו להכיר בם. לחוות אותם .להיזכר במה שנשכח מאיתנו ומלבנו , במה ששכחנו להוקיר ולהכיר, במה שבטעות הקטנו מערכו וזלזלנו בו , בכל הדברים הרכים והעדינים שהם חלק מהותי בכל אחד מאיתנו .חלק המאפשר לנו להיפתח ולקבל, להכיר בנזקקות שלנו זה בזה, להכיר בהיותנו יצורים זקוקים ותלויים ולדעת לאהוב את עצמינו ולהסכים לחיבורים.
ימי קורונה מזכים את האנושות בימי חסד וזכות.
הזכות להכיר בחיים ובצורך האנושי שלנו לאהוב ולהרגיש אהבה.
מהם החיים אם לא חוויה? חווייה טובה חמה ונעימה
וכל אחד מאיתנו מוזמן להכיר ולהיזכר
להוקיר ולהודות על הזכות
הזכות להיות בחיים.
באהבה והודיה,
שולי