אני חושבת על הזמן הזה עכשיו. כמעט בלתי נתפס . מתי התאפשר לכל העולם לעצור ? לעצור הכל.
באופן גלובלי. כל העולם כולו עצר מלכת . מכל הלכות חייו.
אם היו מציעים הצעה קונקרטית כזו, עצירה מתוכננת, במטרה לדייק חיים, היו הודפים אותה בלעג כדבר הזוי ובלתי אפשרי.
מסתבר שאפשרי. אפשר לעצור הכל ולהתבונן על חיינו. אפשר לבחור ולהבריא מחדש תפיסת חיים ולבנות יסודות חדשים. ויתרה מזאת, זה מתרחש כעת.
בדרך כלל מצב כזה מתאפשר בשעת מחלה קשה או סכנת חיים. בזמן כזה מוכנים להיפתח לכל מה שיכול לעזור. בזמן כזה אנחנו מרשים לעצמינו להיכנע מעט , להרפות ממחויבויות ,להתמקד בעצמנו ולעשות עבור חיינו. זה לגיטימי ,מובן ומתקבל. זהו מצב אותו אני מכירה היטב.
מדוע רק כשאנו בסכנת חיים אנו מסכימים להתבונן ולהתמקד בחיינו?
האם רק באילוץ של סכנת חיים מבקשים חיים? מה קורה לנו במצב כזה של איום קיומי?ומה ההזדמנות הקיימת בעת הזו?
כל אלו שאלות ומסע דרך אותה חוויתי בתקופת החלמתי בעת מחלת סרטן שד.
בדרך כלל תפיסת המשבר מובילה אותנו לחרדת גדולה ובהלה המרחיקה אותנו ממהותו..
חוסר האונים מוביל לחיפוש תרופה שתרפא את הכל. לחיפוש רופא שיודע לתקן ,לחיפוש אחר האחד שיודע לנבא ועוד ועוד ..
לקיחת האחריות האישית והתמסרות לדרך בחוסר וודאות – אינה פשוטה ויסודותיה אמונה עמוקה באפשרי אינסופי וגדול מכל הנראה לעין ולמחשבה.
זוהי עת של מצוקה אמיתית .מערכת שלמה הכוללת גוף נפש ורוח נכנסת למצב מאבק הישרדותי. במצב כזה של מאבק הישרדותי, בתפיסה כזו, קשה להירתם לבניה והתחדשות .אך כאשר מכירים באור הנכנס דרך הסדק בעת משבר, ומתמסרים להכיר את צפונות הזמן הזה, מגלים עולם ומלואו. יסודות חיים חדשים שלא ידענו עד כה..התחדשות של מערכת שלמה מתאפשרת , חוויה מרוממת רוח. ריפוי נפשי ופיזי וגילוי הקשרים ויסודות שהיו נסתרים מתפיסתנו וקיימים כממתינים להתגלות.
האדם מוזמן להניע את עצמו ולגלות את אפשרותו לחדש ולהתחדש. מסע ההתחדשות בשעת משבר הינו תהליך מרגש ומגלה תכלית חיים ומשמעות אישית.
ימים אלו של ימי קורונה , מזמנים לכל אחד מאיתנו את אותה הדרך . דרך שתחילתה במשבר בו נעצר הכל. משבר בו מה שהיה כבר לא יכול להמשיך יותר. משבר בו המוכר נסדק וקרן אור חדשה נכנסת דרכו ,מרמזת ומכוונת לגלות. להכיר במה שהיה ולהתמקד בבניית יסודות חדשים טובים יותר.
בעת הזו, יש לכל אחד תפקיד. תפקיד מהותי ומשמעותי . יש לזכור ולדעת שמהות הכל תמיד טובה היא ואנחנו מוזמנים לצמוח ולהרחיב את תפיסת חיינו ביסודות חדשים וטובים למען עצמינו ,למען כולנו ולמען הכל. קיום כיחיד, קיום האנושות והיקום כולו.
כל אחד מאיתנו הוא חלק משפיע ומושפע. כל אחד מאיתנו שיעבור דרך, יעזור לכולם. דרך תיקון יסודות הבית יתוקנו יסודות הארץ והעולם כולו.
ההתמקדות והדרך כולה מתקיימים בתא המשפחתי .בבית. התא המשפחתי הוא מיקרוקוסמוס של החיים. וכך גם מתקיים עולם ומלואו בין אדם לעצמו. תפיסת החיים ויסודות חייו הם מסע בנייה יסודית המתקיים במרחב הפנימי שלו. סודות חיים עולים ומתגלים מתוך ההתבוננות והקשב. מתוך ההתמקדות ושימת הלב להכיר בקיים ולדייק לטוב יותר.
מסע ההתחדשות בשעת משבר הוא מתנת הזמן הזה
ואנחנו מוזמנים לבחור ולממש את ייעודנו כמשתתפים בבריאה , כמבריאים וכבוראים.
עת יציאה מעבדות לחירות. מימוש זכות הבחירה מול מה שהיה ,עם מה שקיים ועשייה לבניית רצוי טוב יותר.
.בהצלחה לכולנו
שולי
.